פרשת מקץ : "ותעמדנה"

"ותעמדנה"

"והנה שבע פרות אחרות עלות אחריהן מן היאר רעות מראה ודקות בשר ותעמדנה אצל הפרות על שפת היאר" (מא,ג).

בחלום פרעה מתואר שהפרות הרעות עמדו ליד הפרות הבריאות (מא,ג), ואילו כאשר פרעה מספר ליוסף על חלומותיו אין הוא מזכיר עמידה זו, אלא מספר שמיד לאחר שהפרות הרעות עלו מן היאור הן אכלו את הפרות הבריאות.

צריך להבין מהו הפתרון של עמידה זו. וכן צריך להבין מדוע פרעה השמיט עמידה זו.

הרמב"ן התייחס לשאלות אלו וזו לשונו

"והוא סימן שלא יהא הפסק בין שני השבע ושני הרעב, ואף על פי שלא ספר זה ליוסף. ואולי המראה והספור היו שוים והכתוב לא יחוש, כאשר הוסיף בספור ולא נודע כי באו אל קרבנה".

נלע"ד בעזה"י לתת הסבר נוסף לשאלות הנ"ל ועל ידי כך לתרץ את שיטת רש"י מקושית הרמב"ן עליו, שהקשה היכן רמוזה בחלום פרעה העצה שנתן יוסף לפרעה על אגירת האוכל (מא,ד).

הפתרון של עמידת הפרות אלו ליד אלו היא העובדה, שהאנשים בשנות השבע, המשולים לפרות הבריאות, הכירו בכך שיבואו שבע שנות הרעב המשולות לפרות הרזות, כמו שהפרות הרזות עמדו ליד הפרות השמנות ועל ידי כך הכירו אלו את אלו. לכן יוסף פתר לפרעה ואמר לו שיאגור אוכל בשנות השבע לשנות הרעב, כיוון שבחלום עצמו רמוז שהאנשים ידעו שיבואו שנות רעב וממילא יתכוננו להם.

ומדוע פרעה לא סיפר זאת ליוסף? יתכן לומר, שאף על פי שבחלום עצמו הפרות עמדו אלו ליד אלו, מכל מקום פרעה לא שם לב לעובדה זו, או ששכח אותה, כיוון שבאמת מצד מזלם וזכויותיהם של המצרים, אשר מיוצגים על ידי פרעה, לא היו הם ראוים להכיר את שנות הרעב ולא יכלו להינצל מהם בלעדי יוסף, ורק בזכות יוסף הכירו את שנות הרעב וניצלו מהם.

במאמר הבא כתבנו תרוץ נוסף לקושית הרמב"ן.